שבוע התזונה והסביבה
הסביבה הייתה כאן לפנינו ולכן חכמת ההתאמה התזונתית מוטלת עלינו
פרופ' ניבה שפירא, המכללה האקדמית אשקלון
בעידן ההתעוררות לבעיית האקולוגיה הגלובלית, כשאנחנו מתחילים להבין ש"בריאות"
כוכב הארץ שלנו תלויה בסיכום תהליכים מקומיים נקודתיים, עם הדגש על ההשפעה
המכרעת של דרך האכילה שלנו על הסביבה – זה הזמן גם לחדש ולחזק את התובנה של
משמעות המיקרו.
האקולוגיה האישית שלנו. להבין מה קורה לנו במפגש עם הסביבה החיצונית – שמש,
טמפרטורה, זיהומים, חיידקים אלימים, ופנימה- במפגש עם המזון, השתיה ואוכלוסיית
החיידקים שבתוכנו וכיצד התובנה של תזונה, כגורם אקולוגי מוביל, יכולה לתרום לשיפור
האיזון האקולוגי שלנו- ולהאיץ תהליכי איזון וריפוי ו/או להאט תהליכי הזדקנות ומחלה.
העולם נברא לפני האדם, ובעקבות כך יש לנו את היכולות לנטרל רעלים והשפעות סביבה, רק צריך את כל
חומרי המזון כדי להפעיל את מערך נטרול הרעלים מאחר שכל גורם חסר מונע את כשרון האיזון והריפוי של הגוף.
בתודה על חוכמת אבותינו, למדנו גם לקבל את חוכמת הצמחים ובעלי החיים להתמודד עם
הסביבה. כך הפך סל המזון שלנו לסל תרופות. נראה שלכל מזון שנכנס לסל הנבחר שלנו יש
תכונות "אקולוגיות": אם זה נגד סכנות קרינת השמש, אם זה נגד סכנות חיידקים עוינים
במעי, אם זה נגד רעלים חיצוניים מהסביבה ו/או כאלו שנוצרים בגוף וצריך לנטרל – ואת זה
עושים בהצלחה חומרים פעילים מצמחי הבריאות כמו הברוקולי, הבצל והשום הענבים
ופירות היער למיניהם, הגזר, הדלעת, העגבנייה ועוד. בנוסף להם – גם צמחי התבלין, כמו
תה ירוק ו"שחור", קקאו, קפה וכל עשבי המרפא, העלים והתבלינים למיניהם.
תזונה אקולוגית היא עניין של גאוגרפיה. בכל מקום אוכלים את מה שיש, הנגזר ממה
שמתאים לסביבה וכך הטבע אמר את שלו. מי שאכל נכון ומתאים – שרד, מי שאכל לא נכון –
נכחד. כך התפתח המזון האתני, פרי אבולוציה הדדית של הסביבה והאדם.
ואז "נולד" הכפר הגלובלי והמדע, שפענח עקרונות ביולוגיים אוניברסליים. לרגע היסטורי
של עשרות שנים הזנחנו את הדגש על הכללים האקולוגיים. האמנו ששמן דגים צפוני נכון גם
בקו המשווה בלי לבדוק, שפאפאיה ומנגו טובים לקוטב – בלי לבדוק ולא התייחסנו לבעיות
של ריסוסים, אנטיביוטיקה בשרשרת המזון ולדילול האדמות. לא היינו מודעים לסכנה
שסביבת המזון המודרני – הגירויים, קצב החיים, המזון התעשייתי והסביבה של הפחתת
הפעילות הגופנית היום-יומית יביאו להשמנה ומחלותיה.
כדי ליישם את הישגי המדע והתובנות הביולוגיות של השפעות המזון וגורמי הסביבה –
הטבעית, התעשייתית והאנושית – חשוב שנחזק מחדש את הגישה של תזונה אקולוגית,
ברמות השונות שלה, ונראה את ההקשר הכללי של המזון והתזונה.
באופן טבעי – כל תזונאי.ת/דיאטן.ית קליני.ית חושבים אקולוגיה: במונחים של התאמה
לסביבה החיצונית, ועם המהפכה בהבנה של חשיבות חיידקי המעי – המיקרוביום – גדלה
התובנה גם לאקולוגיה הפנימית וההכוונה לאכול נכון גם לצרכי עידוד החיידקים הידידותיים
המוסיפים כל כך הרבה לבריאותנו – גוף ונפש.
שבוע התזונה והסביבה בא לחגוג את החשיבה האקולוגית על התזונה שלנו – החוצה
לסביבה ופנימה לאברי הגוף וחיידקי המעי. שבוע שנועד להדגיש עוד יותר את הפוטנציאל
של חשיבה זו, וגם כדי לקדם את היישום שלה במחקר, בתקשורת ובעשיית מוצרי מזון
בריאים יותר ולפני הכל – לקדם את החינוך לתזונה נבונה בקהילה ובהשלכותיה לגישה
הטיפולית של דיאטנים/ תזונאים.ות קליניים.
הכותבת היא פרופ' ניבה שפירא, דיאטנית קלינית, אגרונומית, מחקר ופיתוח במכללה אקדמית אשקלון
תמונת אילוסטרציה
