בכירי המערכת בארץ ובעולם התכנסו באירוע Medicine 2042 כדי לענות על השאלה
מדיסין 2042 נחתם בהצלחה רבה: בכירי הרפואה והמדע פגשו את החדשנות והטכנולוגיה שהתקיים זו השנה השנייה במלון דיוויד אינטרקונטיננל. במרכז הכנס השנה היה העיסוק ברפואה עתידית וכיצד היא תיראה בעתיד הקרוב והרחוק, ב-2042 ואפילו בשנת 2052, אבל גם הייתה כמובן התייחסות למגיפת הקורונה.
אחת ההרצאות המרתקות הייתה של פרופ' אהרון צ'חנובר זוכה פרס נובל שהציג כמה סוגיות אתיות משמעותיות שהיו סביב מגיפת הקורונה. למשל, האם העיסוק במגיפת הקורונה גורם לנו להזניח נושאים חברתיים חשובים אחרים? האם המידע שהועבר נעשה בצורה מדויקת או שעבר גם מידע מוטעה, וכמובן הסוגיה הדרמטית מכולן, סוגיית החיסונים. גם הטיפול בחשדנות שהייתה סביב החיסונים, אבל גם שאלות שקשורות לזמינות החיסונים.
בכנס התקיימו מספר מושבים מקצועיים בתחומים הנוגעים לעולמות הרפואה, מדע וטכנולוגיה. בין המושבים: טכנולוגיה צבאית בשירות הרפואה, ביג דאטה ובינה מלאכותית, גישת הפחתת הנזקים, קרדיולוגיה 2042, שינויים ב-DNA ככל שאנו מתבגרים, עתיד הרפואה הפרטית אל מול זו הציבורית, COVID-19 – פנדמיה או היסטריה? ועוד.
באחד המושבים המעניינים דיבר דר' פיטר הארפר מאנגליה, אונקולוג וחוקר בכיר, שהיה בין מקימיה של הקליניקה לאונקולוגיה בלונדון, על גישת הפחתת הנזקים, המסתמכת על התפיסה כי רמה מסוימת של התנהגות לא בריאה היא בלתי נמנעת וגם כשאנשים מודעים לנזקים, הם לרוב לא יחדלו מאותה התנהגות (השמנת יתר, אוכל לא בריא או עישון). לכן טוען פרופ' הארפר, המאמצים שלנו צריכים להתמקד בצמצום הנזקים עד כמה שניתן. הארפר נותן דוגמאות מפתרונות שהאנושות אימצה בהקשר של התנהגויות לא בריאות כדי לצמצם את הנזקים, ולכן נשאלת השאלה, מדוע לא לנקוט באותו גישה גם בהקשר של עישון ולפעול לאימוץ תחליפי הסיגריות, לאותם אלה שלא מצליחים להפסיק לעשן.
בהמשך לדברים הללו דיבר פרופ' דויד חייט מצרפת, לשעבר ראש המחלקה האונקולוגית בבי"ח בפריז, והציג כיצד קמפיינים שנעשו לאורך השנים לגרום לאנשים להפסיק לעשן נכשלו כולם, ולכן המאמץ שלנו במידה רבה צריך להתרכז בהפחתת החשיפה לגורמים המזיקים בפעולת העישון.
בפאנל תחת הכותרת 'מה הנורמלי החדש בעולם הרפואה?', אותו הנחה מנכ"ל המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, פרופ' רוני גמזו, ובו השתתפו מנהלים בהווה ובעבר של בתי החולים שערי צדק, רמב"ם, וולפסון, שמיר (אסף הרופא), ברזילי ושיבא, דנו בקשיים להתמודד עם אתגרים תפעוליים גדולים, ליישם מדיניות והנחיות חדשות כדי למנוע הפרעה לטיפול בחולים ולהבטיח את רווחתם ובטיחותם של העובדים בעידן הקורונה.
זוהי השנה השנייה בה מתקיים הכנס בישראל, הוא נערך לראשונה בשנת 2019 רגע לפני תחילת מגפת הקורונה וזכה להצלחה גדולה עם 1,253 משתתפים מ-5 יבשות, 124 חברי סגל ו-4 חתני פרס נובל.
