0

לייקים

חריקת שיניים בשינה: האם בהכרח תופעה שלילית ומזיקה?

ידוע לכולם שלחריקה או להידוק שיניים במהלך השינה (תופעה המכונה ברוקסיזם) פוטנציאל להשפיע בצורה חמורה על מצב בריאותו של האדם

שתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter

חריקת שיניים בשינה: האם בהכרח תופעה שלילית ומזיקה?

ידוע לכולם שלחריקה או להידוק שיניים במהלך השינה (תופעה המכונה ברוקסיזם) פוטנציאל להשפיע בצורה חמורה על מצב בריאותו של האדם

שתפו:
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב twitter

הנזקים כוללים בין היתר: שחיקה חמורה של השיניים תוך פגיעה בתפקוד הלעיסה ואף באסתטיקה של החיוך, הרס של טיפולים דנטליים (כתרים, שתלים, "סתימות" וכו'), הפעילות עלולה לגרום לכאבים בשרירי הפנים, לכאבי ראש, ואף לנזק בלתי
הפיך במפרקי הלסתות (נדיר ביותר).

מאת: פרופ' אפרים וינוקור
ברוקסיזם של שינה מוגדר כפעילות של שרירי הלעיסה (השרירים האחראים ללעיסת מזון) אשר במהלך
השינה גורמים להנעת הלסת התחתונה בצורה קצבית-ריתמית (כתוצאה מכך ישנו חיכוך בין השיניים
הנגדיות העלול לגרום לשחיקת השיניים), או להידוק של שיניים (תופעה העלולה לגרום לכאבים ואף
לסדקים בשורשי שיניים, לשבירת שיניים או שחזורים על גבי השיניים). כאן המקום לציין שהברוקסיזם
איננה נחשבת להפרעה אצל אדם בריא, אך יכולה להיות תופעת לוואי של הפרעות שונות (כגון מחלת
פרקינסון, דום נשימה בשינה) או תופעת לוואי של תרופות (כגון תרופות נוגדות דיכאון) או סמים.


כאמור הברוקסיזם עלול להיות גורם סיכון להתפתחות של נזקים. חומרת הנזקים תלויה בתדירות הפעילות
ובעצימות שלה. הדבר דומה לעישון, אשר איננו הפרעה לכשעצמה, אלא גורם סיכון להתפתחות מחלות
שונות (כגון סרטן הראות) . הסבירות לחלות במחלה תלוי בתדירות העישון. כלומר, אין הסיכון של אדם
שמעשן סיגריה לשבוע דומה לזה שמעשן 60 סיגריות ביום. בהתאמה, נמצא שהפעילות הברוקסיסטית
יכולה להית חסרת כל משמעות, אם היא מבוצעת לעיתים רחוקות או בעוצמה נמוכה. יחד עם זאת התברר
שהברוקסיזם יכולה להיות תופעה בעלת השפעה מיטיבה, ועשויה לסייע במניעת תופעות שליליות שונות .

לדוגמא: נמצא שאצל אנשים שסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea )
הפעילות הברוקסיסטית מסיימת את האירוע של הפסקת הנשימה, ובכך מונעת את התמוטטות צינור
האויר, ומחזירה את הנשימה לתיקונה. תועלת אפשרית נוספת לתופעה היא הרטבת הגרון. מתברר
שהפעילות השרירית במהלך אירוע ברוקסיסטי מגביר את הפרשת הרוק, ובכך מקטין את הסכנה להיווצרות
נזקים לשיניים עקב המסה כימית (ארוזיה). הדבר נכון במיוחד אצל אנשים הסובלים מזרם חוזר חומצי
מהקיבה או מהוושט (רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD- Gastroesophageal reflux disease -. כמו כן, הפעלת
שרירי הלעיסה שמתרחש במהלך אירוע ברוקסיסטי מגביר את כמות הרוק המצוי בפיהם של אנשים
שסובלים מיובש פה xerostomia)) ובכך גורם להרטבת הגרון.


האם חריקת שיניים בילדים מזיקה או אולי דווקא מועילה?

חריקת שיניים בילדים הינה תופעה שכיחה ביותר, ובדרך כלל איננה גורמת לנזק. אחת הסיבות הנפוצות
לתופעה היא קשיי נשימה (שקדים מוגדלים, אלרגיות שונות וכו'), או עקב מצבי לחץ (קשיים חברתיים
בגן/בית הספר/במשפחה). מומלץ שכל ילד שחורק שיניים בשינה, במיוחד אם בנוסף הוא נוחר או מתקשה
לנשום בחופשיות, שיעבור בדיקה של מומחה א.א.ג. ויעוץ פסיכולוגי על פי הצורך. תשומת לב מיוחדת
חייבים לקבל ילדים מגיל 6 ("גיל המשנן המעורב" בו מתחילות לבקוע שיניים קבועות). במקרים אלו חשובה
ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים שיוודא שלא נוצר נזק לשיניים הקבועות. יחד עם זאת קיימת תיאוריה
שטוענת כי פעילות הברוקסיסטית אצל ילדים היא חלק מתהליך ההבשלה של מערכת הלעיסה השרירית
והעצבית. מעבר לכך, הפעילות הברוקסיסטית יכולה להיחשב כהתנהגות פיזיולוגית בריאה, היות שגדילה
נורמלית של שלד הפנים זקוקה לפעילות שרירית. נמצא שבני אדם בעלי פעילות שרירית מוגבלת סובלים
מהפרעה בהתפתחות העצם.


כלומר, כמו אצל מבוגרים, הברוקסיזם יכול להיות פעילות שרירית חסרת חשיבות, פעילות בעלת פוטנציאל
גבוה להיווצרות נזק למערכת הלעיסה, או לעיתים בעלת תועלת להתפתחותו התקינה של הילד.


מתי חייבים לטפל בפעילות הברוקזיסטית?
חייבים לקחת בחשבון שהברוקסיזם יכול להועיל מצד אחד (יקטין את חומרת הבלייה הכימית של השיניים),
ובו זמנית עלול לגרום לשחיקה של השיניים עקב חריקה. לחלופין, אנשים שסובלים מדום נשימה חסימתית
עשויים לחוש הטבה במצבם מצד אחד, אך השיניים שלהם עלולים להינזק מחריקת השיניים.

רופא שיניים נמצא בדילמה לא קטנה בבואו לטפל באדם שאובחן בברוקסיזם, כי הוא עלול לפגוע בבריאותו
של מטופליו על ידי צמצום פעילותם הברוקסיסטית. חובה לזכור שאם הברוקסיזם לא גורם כלל לנזקים
(כולל הפרעה לבן/בת הזוג עקב רעש החריקה), אין כלל צורך בטיפול. יתרה מכך , נמצא שסד לילה קשה
המיועד להגן על השיניים (זהו הטיפול הנפוץ ביותר להתמודדות עם התופעה), והמסוגל להקטין את
עצימות הברוקסיזם (לפחות לפרק זמן מסוים), מעלה את מספר הפסקות הנשימה לשעה של אדם הסובל
מדום נשימה חסימתי. על כן, לפני ביצוע סד לילה, על רופא השיניים, לשלול את קיומו של דום הנשימה,
שהינה הפרעה רפואית בעלת פוטנציאל להגברת הסיכון לפגיעה חמורה בבריאותו של האדם (שבץ מוחי,
התקפי לב, אימפוטנציה וכו').


לסיכום: במכלול השיקולים לפני טיפול בתופעה, יש לקחת בחשבון גם את התועלת האפשרית שיש לפעילות
הברוקסיסטית, ורק כאשר קיימים נזקים מוכחים של הפעילות זו חשוב לא להזניחה ולטפל בה.
פרופ' אפרים וינוקור הוא הרופא האחראי על תחום כאבי פנים, הפרעות במנגנון הלעיסה והפרעות
שינה דנטלית ברשת מרפאות כללית סמייל

(התמונה להמחשה בלבד)

דוסיז ברשתות החברתיות

אולי יעניין אותך גם...

תגובות אחרונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

העסקים שנפתחו השבוע
ריאיון השבוע
מבצעים
אופנה
בילוי
נופש-ותיירות
בריאות
בריאות
בתוך הבית
בתוך-הבית
גברים
גברים
גדג'טים וחדשנות
גדגטים
חגים
חגי-ישראל
טיפוח
טיפוח
יודאיקה
יודאיקה
יין ואלכוהול
יין
ילדים
ילדים
לימודים
לימודים
לכבוד שבת
לכבוד שבת
מוצרי תינוקות
מוצרי-תינוקות
מוסיקה
מוזיקה
מזון
מסעדות
מסעדות
מזון
משפחה
משפחה
נדל''ן
נדלן
ספרים
ספרים
פיננסים
פיננסים
קהילה