השפעות מלחמת חרבות ברזל על מצב שוק הנדל"ן בישראל
בימים אלו, עיניהם של כל תושבי מדינת ישראל נשואות אל המצב המלחמתי. מתקפת הפתע
המזוויעה שנפתחה בחג שמחת תורה הפתיעה את מדינת ישראל על תושביה. בשעה הקשה
הזו, ליבם של כל עובדי בית ההשקעות צור נמצא עם אנשי כוחות הביטחון, משפחות
הנופלים ומשפחות החטופים.
ההשפעות של המתקפה המזוויעה ותגובת הנגד של צה"ל בעקבותיה אינן נעצרות רק במובן
המלחמתי גרידא. מדובר במלחמה בהיקף הגדול ביותר מאז מלחמת יום כיפור, הן באבידות
בנפש והן במשאבים שמוקצים. מעל ל-350,000 אנשי מילואים גויסו והפועלים מרצועת עזה
כבר אינם יכולים להיכנס ארצה. חברות רבות דה פקטו מושבתות בגלל גיוס מילואים של
עובדים או פגיעה בעסקים של לקוחות בגלל המלחמה. חברות הבנייה מתפקדות בתפוקה
נמוכה מאוד בגלל המחסור בפועלים, ועל כן רוב פרויקטי התשתיות ופרויקטי נדל"ן צפויים
להתעכב מאוד. חברות הדירוג, שהן הגופים מהחשובים ביותר להערכת מצבן של מדינות
בעיני משקיעים זרים הורידו בחלקן את אופק הדירוג של ישראל לשלילי (כלומר – הן חושבות
שיתכן והמלחמה תשפיע לרעה על איתנותה של המדינה), אך בצעד מעורר תקווה עבור חלק
מהמשקיעים לא הורד הדירוג. הבעת אמון מסוימת לטענת חלק מהאנליסטים.
נקודת האור – הורדת הריבית
מנגד, ועד כמה שקשה להגיד את הדבר על המלחמה המזוויעה הזו, שספק אם יש יהודי
במדינה ששמח על קיומה – יש גם השפעות כלכליות שיכולות להיות חיוביות לחלק
מהסקטורים, בעקבות הלחימה בטווח הארוך. כזכור, הריבית של בנק ישראל הוקפצה מאז
היציאה מהקורונה מ-0.1% עד ל-4.75% נכון למועד כתיבת שורות אלו.
ההשפעה של עליית הריבית בצורה כה חדה, שיש לציין התרחשה בכל העולם השפיעה הן
על משקי הבית שנטלו משכנתאות – בכך שהעלתה משמעותית את ההחזר על הרכיבים
המשתנים במשכנתא, והן על גופים רבים במשק שמשתמשים בהלוואות בנקאיות על מנת
"לממן" את הפעילות שלהם – בכך שהעלתה את ההוצאות על הריביות האלו. משמעות
עליית הריבית היא "כאב רגעי" מסוים במשק העסקי. כאב – כי אנשים משלמים יותר ריבית,
ומשכך יש להם פחות כסף לשלם ולרכוש באמצעות תוצרת. רגעי – כי מחקרים מוכיחים
שהעלאות ריבית בסוף תומכות בייצוב של המשק ויצירת כלכלה תקינה ומשגשגת.
הסיבה להעלאת הריבית שבוצעה הייתה האינפלציה, שהיא בעצם עליות מחירים שנרשמו
במספר גדול של ענפים בכמעט כל מדינות העולם, האינפלציה נוצרה כתוצאה מצבירה של
כסף בידי אזרחים בתקופת הקורונה – והוצאה מרוכזת שלו "בבת אחת" ביציאה מהמשבר,
דבר שביחד עם המחסור של סחורות מסוימות בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה – יצר
עליות מחירים משמעותיות.
כעת, נראה כי המלחמה גורמת לירידה משמעותית בצריכה של הישראלים. לפי נתוני חברת
שב"א, שלה בעצם מונופול דה פקטו בישראל על סליקת כרטיסי אשראי; הוצאות הציבור
הישראלי באשראי צנחו בכ-29% עד ל-6.4 מיליארד שקלים בשבוע שלאחר תחילת
המלחמה. זאת אל מול הוצאות שבועיות ממוצעות של 9 מיליארד שקלים בשבועות מתחילת
השנה. המשמעות של הירידה בהוצאות הציבור, שלא נראה כי צפויה להשתנות משמעותית
כל עוד הלחימה מתמשכת היא התמתנות אפשרית באינפלציה, כפי שקורה בדרך כלל כאשר
הביקוש יורד. ירידה בצריכה, לצד הצורך של בנק ישראל "להקל על המחנק של המשק"
נראה כי יכולה בהחלט להטות את בנק ישראל להורדת ריבית, שתתגלגל בין היתר
למשכנתאות של הציבור. אומנם הורדה משמעותית של הריבית, יכולה לגרום להיחלשות
נוספת בשערו של השקל – אבל הטיעונים בעד ההורדה חזקים לא פחות, ואף יותר לדעת
חלק מהאנשים. בנק ישראל אינו רוצה שכלכלת ישראל תמות – ושיקומה היא חזית שהוא
ינהל במקביל למאמצים המלחמתיים.
סקטור הנדל"ן: נפגע בטווח הקצר מהמלחמה – אך יתכן מאוד כי ירוויח בטווח הארוך
בנוסף – ישנה ירידה בהוצאות כאמור. דבר הגורם להצטברות של כסף אצל הצרכנים, דהיינו
חלק ניכר מהישראלים. מנגד, קידום פרוייקטי נדל"ן רבים נעצר בגלל מחסור בפועלים.
במקביל, הגידול באוכלוסיה שישראל חווה באופן חוזר ונשנה בשנים האחרונות של בין
150,000 אנשים לכ-200,000 אנשים בשנה (כתלות בהגירה) לא צפוי להיעצר – ואת כל
האנשים הללו צריך לאכלס איפה שהוא.
המשמעות של הדבר הזה הוא קפיץ של הפרש בין היצע הפרויקטים לביקוש לדירות שהולך
ונמתח ככל שהמלחמה מתמשכת, זאת לצד צבירה אפשרית של מזומנים כפי שהיה בתקופת
הקורונה. קפיץ שההורדה אפשרית של הריבית וסיום המלחמה יכולים לשחרר ולהזניק
למעלה, כפי שראינו במשברים רבים אחרים בעת האחרונה.
בתקופה זאת משיק 'בית ההשקעות צור' מספר פרוייקטים ברחבי הארץ ובכללם, פרויקט
להתחדשות עירונית בירושלים, עם תנאים מיטיבים ש'צור' הצליחו להשיג למשקיעים בשים
לב לתקופה ולמצב, מוזמנים לקבל פרטים נוספים באתר
אין בנכתב המלצה בתחום ההשקעות והאמור הינו לצורך אינפורמטיבי בלבד, ואינו מחליף ייעוץ אישי עם יועץ
מוסמך.
