כך אמר היום מנכ"ל איגוד מהנדסי ערים, גיא דוננפלד, בעקבות רעידת האדמה שפקדה
את קפריסין והורגשה בישראל הלילה. לדבריו, "הרבה מאוד מבנים, בעיקר בערים
הוותיקות, נבנו לפני שחוקק תקן 413 – שמגדיר עמידה בפני רעידות אדמה".
מהי שיטת הבניה הבטוחה לרעידת אדמה ? מה יבטיח עמידות בניינים גבוהים ברגע
האמת וכיצד ניתן לחזות תזוזה של מבנים הרבה לפני הסכנה ? מומחים מסבירים
רעידת אדמה בעוצמה של 6.5 בסולם ריכטר התרחשה הלילה בסמוך לעיר פוליס שבצפון מערב קפריסין,
והורגשה היטב בערים מצפון ועד לדרום מזרח מדינת ישראל. תושבים בנהריה, תל אביב וירושלים סיפרו על
בניינים שממש התנדנדו ועל חפצים כבדים וספות שנעו בדירות.
לא ברור מה היה קורה אילו רעידת אדמה בעוצמה כזו היתה מתרחשת בישראל, ולפי המומחים זה רק עניין
של זמן עד שזה יקרה במדינה שיושבת על השבר הסורי אפריקאי, אז הלכנו למומחים ובדקנו האם המדינה
ערוכה מספיק, ומה ניתן לעשות על מנת להתמודד עם הבעיה.
מנכ"ל איגוד מהנדסי הערים, גיא דוננפלד: "המדינה לא ערוכה בכלל לרעידת אדמה. הרבה מאוד מבנים,
בעיקר בערים הוותיקות, נבנו לפני שחוקק תקן 413 – שמגדיר עמידה בפני רעידות אדמה. המדינה הבינה
את זה ועשתה את תמ"א 38, אבל אז הסתבר שזה כלי שלא השתמשו בו איפה שבאמת צריך, לאורך
השבר הסורי אפריקאי, בבקעת הירדן, טבריה, בית שאן וצפת, אלא בתל אביב ורמת גן, שהסכנה שם
פחותה יותר, אבל יש יותר ערך לקרקע מבחינת היזמים. כשתבוא רעידת רמה גדולה, וסטטיסטית זה קורה
כאן פעם במאה שנה, ונראה שאנחנו לקראת, זה ייגמר לא טוב. צריך בדחיפות כמה שיותר פינוי בינוי
והתחדשות עירונית בערים, וכשלא ניתן על המדינה להכניס יד לכיס לחזק בניינים שלא עומדים בתקן. או
להרוס ולבנות מחדש, או לחזק באופן שהבניין יעמוד בתקנים. אני די חרד המצב הקיים".
המהנדס הראשי של קבוצת פוליביד, גיא נני: "שיטת הבנייה הטובה ביותר להתמודדות עם רעידות אדמה
היא בנייה של קירות בטון מזוין מלא – ICF. כאשר מדובר בקיר בטון מלא, שניצק באמצעות תבניות, אין
בלוקים שמתפרקים. לצערנו, רוב הבניינים בישראל, שנבנו לפני שנות ה-80, שבערים הוותיקות מהווים את
הרוב, הם
במצב קטסטרופאלי, בנויים על עמודים, ובמקרה של רעידת אדמה חזקה יקרסו על יושביהם. תמ"א 38 הצליחה רק
במקומות בודדים, בהם הקרקע יקרה ומשתלמת ליזמים, אבל נכשלה איפה שלא. חברת אייקונקס, מקבוצת
פוליביד, מלבד בנייה בשיטת ICS של בניינים שלמים, נותנת פתרון בדמות גרעיני בניין מבטון מזוין,
שמוטמעים בבניינים קיימים ומחזקים אותם".
סגן מהנדס העיר ניו יורק לשעבר, ומנכ"ל חברת ישראמרין: "בניית מבנה עמיד בפני גלים סיסמיים
מתחילה מהחומרים הנכונים עם התכונות הנכונות, אבל לצערנו בארץ רוב הבנייה היא בנייה מסורתית
מבלוקים, ואינה עמידה בפני אסונות טבע דוגמת רעידת אדמה. בעולם הבינו שפלדה היא ללא ספק החומר
הנפוץ ביותר לבניית מבנים עמידים בפני רעידות אדמה. לפי איגוד הפלדה העולמי, מבנים גבוהים מפלדה
יותר בטוחים בהיבט הזה, היות והם גמישים בהרבה, ועם יכולת פיזור אנרגיה המופעלת על הבניין עקב
רעידת אדמה פתאומית.
קונסטרוקציית פלדה היא קלה יותר במשקל מבטון, מבלי להתפשר על החוזק,
ומייצרת מבנה גמיש, בעל יכולת התפשטות והתכווצות, המאפשר לו להתכופף במידה ניכרת לפני השבירה.
חברת ישראמרין, שהוקמה בשנת 1972, היא אחת היחידות המתמחות בבנייה על בסיס קונסטרוקציית
פלדה, ובשנים האחרונות הרחיבה את פעילותה לבנייה מרקמית לגובה בשיטה זו, שמאפשרת עמידות
גבוהה בהרבה לבניינים מאשר הבנייה המסורתית. אחרי שתוכנית תמ"א 38 הצליחה במידה חלקית מאוד
לפתור את הבעיה, והמדינה עדיין לא ערוכה כנדרש למרות מיקומה המועד לרעידות אדמה, צריך להתחיל
לחשוב הרבה יותר על בנייה מפלדה, לפחות בבניינים החדשים".
גיל גורן, מנהל היחידה לטכנולוגיות ניטור ובטיחות במעבדות איזוטסט: "אין צורך לחכות לרעידת
האדמה הבאה כדי להתמודד עם הסכנה. מיקומה של ישראל, על השבר הסורי – אפריקני, קידם תכניות
להתחדשות עירונית, אך חייב להכיר בנתון מאיים לא פחות: כל מבנה – למגורים או ציבורי- עלול לשקוע עם
הזמן. רק לאחרונה נחשפנו למספר מקרים דרמטיים של שקיעת מבנים וחמור מכך – קריסת בנייני מגורים
מתפוררים.
הסיבות לשקיעה הן רבות: תכנון לקוי של יסודות הבניה, שיפוץ פנים דירתי שביצע אחד הדיירים, שימוש
בחומרי בניה לא תקינים או התעייפותם, בניית פרטיזנית של תוספות בניה, רעידות אדמה ועוד. קיים מגוון
רחב של אמצעי ניטור ומעקב אחר שקיעות ותזוזות מבנים. במעבדות איזוטסט מיישמים את הבדיקה
החדשנית והמדויקת ביותר בארץ, אשר יכולה לחזות, עד רמת המילימטר, האם המבנה זז ומחויב שיפוץ.
רעידת אדמה גורמת לערעור המבנה. אם הבניין שוקע זה אומר שהוא מועד לפורענות. ונשמרתם
לנפשותיכם היא לא המלצה, היא חובתנו המיידית".
בתמונה- גיא דוננפלד. קרדיט צילום אלעד מלכה
