עד לפני כמה שנים, נשים היו אולי אפילו מעט מכורות ל"מנפחי השפתיים" מהמדפים.
מכורות לתחושת העקצוץ, הצריבה ויותר מהכל – למראה המנופח שבא בעקבותיהן…
האם תהיתן פעם מה הכילו אותם שפתונים? מה היו הרכיבים שגרמו לצריבה הזו? ומה מציע השוק
למראה שפתיים נפוח ומלא יותר?

בדור הישן נהגו להשתמש בגלוס להברקה קלה של השפתיים שגורמת להן להיראות מלאות יותר וכן
בגלוסים מנפחים המכילים חומרים שגורמים לגירוי כמו פלפל חריף למשל (לאחר אכילת חריף –
השפתיים מאוד מגורות ומנופחות), קינמון בריכוז גבוה או מנטה.
"בשפתונים מהסוג הזה, הגירוי גורם לדם לזרום לכיוון פני העור וליצור מראה של נפיחות זמנית"
אומרת ד"ר סילבי פואניונק, מומחית ברפואת עור ואסתטיקה ויועצת למותג ליראק פריז.
מרכיב נוסף המשמש בתעשיית הגלוסים הוא ארס דבורים (כן, כן…) כך העור חושב שהוא נעקץ
ויוצר תגובה דלקתית של נפח זמני.

לעומת הזרקת חומצה היאלורונית בשפתיים, היתרונות של השפתונים בולטים במיוחד: אין
פרוצדורה פולשנית המערבת חומרי הרדמה, האפקט זמני יותר – מה שהופך את המריחה להחלטה
מיידית וקלה, ואין סכנה של "נדידת החומצה" או התפתחות של הרפס השפתיים עקב טריגר שלא
היה ידוע מראש וטראומת הזרקה.

לדברי ד"ר פואניונק: "כיום קיימים שפתונים מדור חדש המכילים פורמולות חדשניות שאינן
מעקצצות, החומרים ידידותיים והמראה המתקבל הוא מראה מלא נפח ואפקטיבי ליותר זמן. הם
מכילים בתוכם חומצה היאלורונית, המשמשת בטיפולי אסתטיקה למילוי ואספקת לחות בעור".
חברות הקוסמטיקה מעידות שהתמדה במריחה יוצרת השפעה ארוכת טווח, ובסופו של דבר מראה
מלא יותר לשפתיים – גם אם זמני.

"בבחינה של עלות – תועלת, כל אחת צריכה לחשוב עם עצמה האם היא מוכנה לשלם מחיר בריאותי
ותופעות לוואי של הזרקת חומצה לשפתיים, או ליצור מראה דומה ועדין עם באלם לחות לאפקט נפח
ולמתיחה עדינה של קמטוטי שפתיים זעירים. בכל מקרה – אני מפצירה בכל אחת לבדוק את הרכב
החומרים בכל שפתון בו היא בוחרת להשתמש, ולוודא שאין שם אלרגניים שהיא רגישה להם."
אומרת פואניונק.