חלק מאיתנו וודאי רוצים וחולמים להיות ה"מיקי שטראוס" הבא, תעשיינים, אנשי עסקים מכובדים, אבל חלומו של מיקי שטראוס היה מעט שונה, הוא לא הצליח להגשים אותו, אך אין ספק שהחלום שלו מראה עד כמה ראה מיקי את החיים בפרספקטיבה רחבה הרבה יותר מאשר רק במשקפיים של כסף ועסקים!
חלומו של מיכאל שטראוס מתחיל בעיר הולדתו אולם שבגרמניה, הוריו ומשפחתו עברו שם את איימי השואה, הזיכרונות הקשים הללו, מראות האימה והאדמה החרוכה שנשארה מאחור הותירו בו את חותמם לאורך שנים רבות.
חלפו שנים ואת הגחלת היהודית, כמו בכל נקודה בעולם, הפריח מחדש שליח חב"ד בעיר אולם הרב שניאור טרבניק, הרב טרבניק שיקם את הריסות היהדות והקים מחדש את בית הכנסת המרכזי בעיר, בית כנסת שהוקם במגרש סמוך למגרש עליו עמד בית הכנסת המרכזי לפני חורבן השואה, בית כנסת שהושמד בליל הבדולח.
"כשהתחלתי בתכנון בנייתו של בית הכנסת, ביד ההשגחה סיפר לי מכר כי מר שטראוס הינו מיוצאי אולם וכדאי לשתף אותו בפרויקט של בניית בית הכנסת, החיבור ביננו נעשה על ידי אותו מכר וקבענו להיפגש". הרב טרבניק מנסה למצוא את המילים כדי לתאר לי את המפגש הראשון ואת המפגשים האחרים שבאו בעקבותיו עם מיקי. "אתה צריך להבין, כשיישבתי איתו במשרד, הוא לא ישב כאיש עסקים, השיחות שלנו הפכו עד מהרבה לשיחת רעים, ישבנו על כוס קפה. השיחה זרמה והיתה חמה ולבבית. לא על הכל מייד הסכמנו, על נושא הקמת בית הכנסת ובניה מחודשת של הקהילה היהודית באולם היו לנו דיון אמוציונאלי, אבל תמיד התנהלו השיחות בצורה מכובדת, מכבדת ואפילו חברית, כשבסופו של דבר גם הסכמנו כי לעתיד היהדות חשוב שיקום הקהילה היהודית.
אט אט נרקמה ביננו מערכת יחסים ידידותית, נפגשנו פעמים רבות, שוחחנו טלפונית, התכתבנו, לא היתה פעם אחת שנסעתי לאוהל של הרבי שהוא לא ביקש שאזכיר אותו ואת בני משפחתו, זה היה בשבילו מאוד חשוב, לשמוע לפני ולשמוע אחרי שהייתי בציון".
את חלקו בבניית בית הכנסת ניתן לראות עד היום בשלט ההנצחה שמיקי יחד עם אחותו תבדלחט"א רעיה הנציחו את הוריהם ז"ל, ארון הקודש המפואר והבימה מפארים את בית המדרש.
באירוע חנוכת בית הכנסת זכינו שאחותו של מיקי, רעיה, השתתפה, לאחר האירוע היא הגיעה פעם נוספת עם בני משפחתה לביקור מולדת, מיקי לא יכל להיות נוכח בטקס חנוכת בית הכנסת, מאז מספר פעמים הוא תכנן להגיע, אך לצערו ולצערנו כל פעם היה עיכוב אחר שמנע ממנו להגיע. בסופו של דבר לא זכינו לארח את מיקי בבית הכנסת שבעיר הולדתו אולם. הביקור של מיקי בעיר הולדתו נשאר חלום שלא התגשם.
אך זכרו, רוחו, אישיותו המופלאה, הם ילוו אותנו לעד. זכות הכבוד שלו לערכי מורשת ישראל, ליבו החם לכל דבר שביהדות, ישארו בקרבנו חרוטים כמורשת לנו ולמשפחתו. יהי זכרו ברוך.
