מי שנוהג לשבת מול מסך מחשב הגבוה משמעותית מהעיניים שאינו מותאם לגובה הראש, עלול לקצר את שרירי העורף ולפגוע בהם. הפתרון: שיפור צורת התנועה והיציבה באמצעות שיטה שפותחה בישראל. השינוי לא רק יסייע בהפתחתת הכאבים, אלא בעיקר ימנע נזק לטווח הרחוק שעלול להיות בלתי הפיך
אמנון דוייב, רכז תחום פלדנקרייז ודיקור יפני בכללית רפואה משלימה:
לאורך השנים הגוף מסגל לעצמו דרכים ייחודיות להתיישב ולשבת, לעמוד, ללכת ולהתנועע במרחב. התנועות והאופן שבו הגוף זז מושפעים בין היתר מהמנהגים השונים שרכשנו לאורך חיינו ולמבנה הגוף שירשנו, מושפעים מהסביבה שמקיפה אותנו והחוויות שצברנו וממשקל הגוף והדימוי שלנו בעיני עצמנו. לכל פרמטר כזה השלכה עצומה על התנועה שלנו ועל האופן שבו הגוף מתעצב לאורך החיים. עם השנים, התנועות והאופן בו אנחנו מתנהלים עם הגוף, משליכים על זרימת הדם, מבנה השלד והעצמות, ובעיקר משליכים על הכאבים שנרגיש ועל הבריאות הכללית שלנו.
השחיקה מצטברת מתחת לפני השטח גם בלי שנרגיש. היא יכולה להתרחש גם כשאנחנו משוכנעים שהיציבה שלנו זקופה והישיבה שלנו נכונה. היא למשל מתרחשת כאשר אנחנו מניחים באופן קבוע את אותה הרגל בסיכול על הרגל השנייה, או כשנוהגים במשך שעות ארוכות לאורך השבוע ברכב ויד אחת פעילה על ההגה וההילוכים והשנייה נותרת רפויה וללא תנועה. השחיקה עלולה לגרום לכיווץ שרירים כרוני, לכאבים ואף ליצור בהמשך משבר פיזיולוגי עקב עומס יתר.
כך למשל, גם לטלפון הנייד השפעה עמוקה על שחיקת הגוף. הוא צמוד אלינו כמעט תמיד, אנחנו מפעילים את המסך בעיקר בעזרת האגודל ושוחקים את תנועת המפרק שלו בנוסף, הראש רוכן אל הנייד ללא הרף. למעשה, כמעט בכל שעות היום הנייד מלווה אותנו, בקריאת הודעות ומיילים, בשעת נסיעה באוטובוס, בתור לרופא או סתם ברגעי הפוגה. כשהראש מוטה קדימה אל הצג, שרירי הצוואר נמתחים באופן שאינו טבעי לגוף. המשמעות היא שהצוואר נפגע ויש לכך השלכות מרחיקות לכת במיוחד בקרב ילדים ונוער: החל מכאבי ראש, צוואר, כתפיים ושכמות, ועד לפגיעה בזרימת הדם, בנשימה ובהפרשות אנדרופינים וסרוטונין שאחראיים בין היתר על תחושות השמחה והאושר.
גם המקצוע שבחרנו ומקום העבודה שלנו עלולים להשפיע על שחיקת הגוף באופן בלי הפיך. אם ניקח למשל נהג מלגזה שנאלץ להטות את ראשו כלפי מעלה באופן קבוע, נראה שהוא עלול לסבול משינויים מרחיקי לכת ביציבה שלו. המבט הקבוע למעלה גורם לשרירי העורף להתקצר משמעותית ואף גורם לפגיעה דרמטית בזרימת הדם למוח. בנוסף, התנועה החופשית של הצוואר נפגעת.
הטיפול הטוב ביותר בשחיקת הגוף הוא מניעת השחיקה. הקפדה על תנועות נכונות, ויציבה מאוזנת עשויות לחולל פלאים. לצד זה, אבחון מוקדם וטיפול, במיוחד בתקופת הינקות, עשויים לשנות מהלך חיים שלם, להשפיע על היציבה, התנועה והחזקת הגוף. שיטת פלדנקרייז, שפיתח משה פלנקרייז כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת בישראל, מתמקדת בשיפור היציבה והתנועה תוך כדי בחינת האופן שבו הגוף מתארגן לפעולות שונות. לעיתים, קושי לבצע תנועה מלאה, או מגבלה כלשהי בהליכה או בישיבה, מסתירים קושי במקומות אחרים בגוף. כך למשל, כאשר אנחנו משוכנעים שהיציבה והישיבה שלנו איתנות וזקופות, בבדיקה ניתן לגלות נטייה של הגוף מטה או לצד מסוים, דבר שיוצר עומס מצטבר על המפרקים.
כדי לברר את מוקדי הקושי, בתחילת כל טיפול, בוחן המטפל (אך בשיטת פלדנקרייז נכון יותר יהיה להגדיר את הטפל כ"מורה" או "מדריך") את הרגלי התנועה של המטופל – האופן שבו הוא שוכב על מיטת הטיפול ומתרומם ממנה והאופן שבו הוא מתיישב. המורה מאבחן את התארגנות הגוף, האזורים הפעילים, אזורים שמוגבלים בתנועה ואת תבניות התנועה הטבעיות ומציע אלטרנטיבות שלא יכבידו על הגוף. המורה מדריך את המטופל בעזרת הוראות ובעזרת מגע ללא שימוש בכוח, תוך הקשבה לצורכי הגוף וזאת במטרה לסגל הרגלי תנועה נכונים שיסייעו להתגבר על מגבלות וכאבים.
פעמים רבות התרגול של שיטת פלדנקרייז ממשיך מחוץ לחדר הטיפולים בתרגול שוטף ויציבה נכונה במהלך שגרת החיים של המטופלים.
