טיפים שיסייעו להם לצלוח את שנת הלימודים
כל הורה לילד עם הפרעת קשב יודע, שמסגרת ומבנה הם הבסיס לאיזון, אך תחילתה של שנה
חדשה עלולה להביא איתה קושי ותסכול
חמש הצעות מעשיות שיסייעו להנחיל להם הרגלים בריאים, שיעזרו להם גם בעתיד
לפי הנתונים כיום, 7% מאוכלוסיית הילדים והנוער בעולם ו-3.4% מאוכלוסיית המבוגרים בעולם
סובלים מהפרעת קשב. בקרב ילדים, הפרעות הקשב מתבטאת בדרכים שונות ומגוונות ביניהן קשיים
בוויסות חושי, קושי בהתמודדות או בהשתתפות במצבים חברתיים, נטייה מוגברת לסיכונים,
התפרצויות זעם בלתי נשלטות וכמויות מרץ רבות המתבטאות בחוסר שקט פיזי.
ד"ר כרמית פריש, מרפאה בעיסוק ומפתחת גישת POET, מסבירה כי מקור התסמינים הללו הוא
בעיכוב בהתפתחות התפקודים הניהוליים של הילדים, אותן מיומנויות של עכבה קוגניטיבית
והתנהגותית, זיכרון עבודה, ויסות רגשי וגמישות מחשבתית שאמורות לסייע לילדים לפעול באופן
שישיג את התוצאה המיטבית הרצויה להם כולל השלכותיה העתידיות. ד"ר פריש מדגישה, כי ללא
הכוונה טיפולית, הקשיים בתפקודים הניהוליים של הילדים עלולים להוביל בסופו של דבר לפגיעה
תפקודית נרחבת ביכולת שלהם לשחק, להשתתף בצורה נעימה במצבים חברתיים, לבצע משימות
למידה בהתאם לגילם ולנהל ביעילות את שגרות היום יום שלהם.
נאוה גלקופ, יו"ר העמותה להתפתחות הילד, מסבירה כי קושי בוויסות חושי או ריגשי לעתים נלווים
להפרעת הקשב והם מתבטאים בצורות שונות. "ילד אחד יחפש גירויים מוגברים, לעומת ילד אחר
שיבחר להימנע מגירויים ויעדיף לא להתמודד עם העולם, ולכן יתכנס בעצמו". גלקופ מזכירה כי
בכנסי העמותה מציינים חוקרים רבים ש"ילדים עם הפרעת קשב גדלים להיות מבוגרים עם הפרעת
קשב, ולכן חשוב לצייד אותם מגיל צעיר בסט כלים על מנת להקל עליהם את ההתמודדויות בהמשך
החיים. מחקרים מראים כי מבוגרים עם הפרעת קשב עלולים להתקשות להחזיק בעבודה קבועה
ולנהל את הזמן ביעילות. ודווקא תקופת הילדות והבגרות היא קריטית לקידום התערבות מבוססת
מחקר, בליווי איש מקצוע, שתהיה מותאמת לילד וגם למשפחתו".
לצורך כך ד"ר פריש מציעה לבדוק לעומק את ההכשרה של הגורמים הטיפוליים שאליהם פונים
ההורים, ואת הרלוונטיות שלה לADHD. "כיוון ש ADHD זוהי הפרעה נוירו – התפתחותית, כאשר
מבקשים לשפר תפקוד והתנהגות של ילדים עם ADHD, חשוב לפנות לטיפול לעוסקים במקצועות
הרפואה, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה או טיפול רגשי, שההכשרה שלהם כוללת קורסים מוסדרים
בנוירולוגיה, התפתחות קוגניטיבית, תנועתית, ורגשית, והשלכותיהן על התפקוד היום יומי".
ד"ר חזנוב ממליץ בפה מלא על פעילות ספורטיבית לא רק לצורך שמירה על אורח חיים בריא, אלא
גם ככלי טיפולי אפקטיבי: "בהפרעת קשב יש מרכיב של עודף מרץ, היפראקטיביות, שיכול להיות
חיובי. הוא ממליץ למשל על התעמלות בוקר, במטרה לפרוק את האנרגיות שהצטברו בלילה. במהלך
הפעילות המוח מפריש אנדורפינים המשפרים קשב וריכוז, וכמובן שאחרי אימון נפתח התיאבון
ואוכלים יותר טוב, לפני שלוקחים את התרופות. כיום קיים בשוק מגוון של טיפולים תרופתיים שניתן
לבחור מתוכו, החל מכדורים וכלה בסירופ, המותאם לילדים המתמודדים גם עם הפרעות בויסות
חושי.
ניהול הפרעת קשב היא משימה מאתגרת הן לילדים והן להורים – השילוב של פעילויות, ניהול יומיומי
של לוח הזמנים, עמידה במטרות ועוד, דורש אנרגיות רבות גם מהילד וגם מההורה. בליווי צמוד של
איש מקצוע ותוך התאמה למשפחה ולילד, ניתן לשקול גם טיפול תרופתי שעשוי לסייע בוויסות
הפרעות חיצוניות וסיוע באיזון. בנוסף, בעשור האחרון התפתחו בישראל שתי גישות טיפול בריפוי
בעיסוק שמבוססות ראיות מחקר ומסייעות בשיפור התפקוד של הילדים כבר מגיל 3 שנים, מיקוד
בעוצמות של הילד – רצוי לתרגם את הצורך של הילד בתנועה לפעילויות פנאי מהן הוא יוכל להנות
ועליהן יבסס דימוי עצמי חיובי. רצוי לשלב חוג שיהיה נוח גם מבחינה לוגיסטית, במרחק קצר מהבית,
שכל המשפחה אוהבת או שהילד מתחבר אליו, על מנת להבטיח התמדה.
בהפרעת קשב חוסר היכולת לנהל את הזמן מובילה במקרים רבים להערכה עצמית נמוכה ולהלקאה
עצמית. לכן חשוב מאוד לבנות לילד את הביטחון העצמי ותחושת ההישגיות, באמצעות "הצלחות
קטנות", המתורגמות מיידית לאיכות חיים. חשוב לנהל שיח פתוח בבית על הקשיים ודרכי פעולה
אפשריות על מנת לצמצם את הלחצים והדרישות. קשרים חברתיים – החשיפה הגוברת למסכים
מעכבת את ההתפתחות החברתית בעיקר בקרב ילדים עם הפרעות קשב, המתקשים להתמודד
במצבים חברתיים. לסיכום: ילדים עם הפרעות קשב עשויים להיות ילדים בעלי תפיסה חדה, יצירתיים
ומהירים. אם נשכיל להנחיל להם הרגלים בריאים מגיל צעיר וטיפול מתאים, הם יוכלו לגדול להיות
מבוגרים בעלי חיים מלאי משמעות.
