מעשה באדם אחד שאביו היה אלכוהליסט מושבע. הוא היה שותה יין עד אובדן שליטה, מתגולל ברחוב, בגדיו מטונפים והכל לועגים לו. יום אחד הבן רואה שיכור אחר מתגולל ברחוב בבזיון, כולו מטונף ואנשים לועגים לו. הבן קופץ על ההזדמנות והוא ממהר להביא את אבא שלו לראות "איך זה נראה מהצד", אולי ילמד לקח וייגמל
מההרגל המגונה…
האב מגיע למקום, רואה את המצב המביך. הוא גוחן אל עבר השיכור ושאלה אחת בפיו: "מאיפה השגת יין כל כך חזק ועצמתי" (מדרש תנחומא, שמיני, יא).
יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר:
אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר?
וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר!
עָנָה: שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחֲמוֹר
אפשר לראות את המציאות מכל מיני זוויות
במה להתמקד, עם מה לצאת, זו בחירה אישית של כל אדם
הנה כמה דוגמאות ששמעתי מחיילים שפעלו ביישובי העוטף אחרי
המתקפה המרושעת:
"כשראיתי את כמויות המוות, הבנתי שאני חי בצורה לא נכונה. אני כל
הזמן במרוץ סביב הקריירה שלי, אין לי זמן לעצמי, אפילו לא לצרכים של הגוף שלי. קיבלתי פרופורציה לחיים, אני יודע שאני רוצה להתנהל אחרת. לתת יותר זמן לעצמי, למשפחה, לעצור את המירוץ, מקווה שאדע לשמור את הפרופורציה הזו לאורך זמן".
"כשיצאתי להפוגה הגעתי הבייתה מאוד מאוחר בלילה, הצצתי על
הילדים שלי מרחוק והלכתי לישון. בבוקר כשהם הגיעו אלי למיטה,
התמלאתי שמחה. פתאום עצם העובדה שהם חיים ושמחים נראתה
לי מיוחדת. דבר שעד כה היה נראה לי מובן מאליו, קיבל משמעות
אחרת, אני חושב שאהיה ערני וקשוב כלפיהם יותר".
"בכל התרחישים עליהם התאמנו, לא דמיינו מעולם שניפגש עם
זוועות כאלה. בכניסה לבארי חששתי שלא אעמוד בזה, עכשיו כשאני
אחרי, אני מבין שהנפש שלי חזקה הרבה יותר ממה שידעתי. יש לי
ביטחון פנימי שאוכל לעמוד באתגרים. מאוד התלבטתי האם להירשם
ללימודים, לא ידעתי אם אצליח. כעת אין לי ספק".
"הרגשתי שהעובדה שאנחנו מסכנים את חיינו בשביל להביא את
אחינו לקבר ישראל, היא כבר ניצחון מול המרצחים. למרות שאנחנו
לוחמים שנמצאים יחד כבר שנים רבות, מעולם לא הרגשתי תחושת
'ביחד' כל כך חזקה. אני מרגיש כאילו כולנו מחבקים את כולנו חזק.
היום אני מרגיש יותר בטוח ומשוחרר בחברת אנשים".
המטרה העליונה שלנו היא לא לצאת מהאירוע בדיוק כפי שנכנסנו
אליו. לצאת מחוזקים וטובים יותר לפחות במשהו אחד קטן
לקבלת תכנים נוספים בדוא"ל הרשמו בקישור
https://lp.smoove.io/oxnj
